חדשות סוכנות חשפנות

כסף שכב בכל מקום: על הרצפה, על שולחנות, בכוסות. מונולוג חשפניות

– הגעתי לתחום הזה בגיל 18, הייתי צריך כסף ללימודים. עבר ראיון במועדון ישראלי. הם אמרו שהם לוקחים את זה, אבל אני אלמד "ברגע". באתי, הסתכלתי וניסיתי לחזור. כל התחפושות היו על חשבוני, גם משכורת לא הייתה – רק טיפ. אתה ניגש לאורח ומציע ריקוד על הברכיים, או פרטי, או פשוט יושב לידו. מהסכומים הללו היה צורך שהמועדון ייתן 50%.

חדר פרטי הוא חדר קטן עם ספה קטנה ולעיתים קרובות מצלמה וכפתור פאניקה. אם האורח התחיל להיות חצוף – לקרוא לביטחון. הריקוד עצמו הוא שני שירים. לימדו אותנו להתפשט ממש בסוף כדי שהאורח יזמין "עוד". אסור היה לגעת. הפרטית הארוכה ביותר בהיסטוריה שלי היא 3 או 4 שעות. האורח פשוט ישב ואז ישן, ואז התעורר, וליטפתי אותו, ודיברנו על משהו.

מעודדים להצטרף לאורחים ולשתות איתם קוקטיילים. בחורה אחת השתכרה מדי והצליחה ל*** עם לקוח תמורת כספו בחדר פרטי. כולם נתפסו בעדשת המצלמה, נקנסו ופוטר.

עוד סיפור יפה מישראל: אורח נחמד מאוד הגיע עם צרור שטרות של 20 שקלים. וכשהילדה ואני הלכנו לריקוד, הוא פיזר הכל: כסף שכב בכל מקום.

כמעט כל הכסף הוצא על תחפושות ושכר דירה. אז, באופן עקרוני, הם חיו די ממוצע. היו בנות שהרוויחו כסף עבור מכונית בחצי שנה. אֵיך? לא יודע.

כדי לשפר את הרווחה שלי החלטתי לנסוע לתל אביב. שם התמקמנו בחדר עם מיטות קומותיים, שם בילינו את הלילה. ואז הם הלכו לדלת הסמוכה לעבודה. אין קישוט – ידענו רק איפה היציאה האחורית ואיפה להתחבא.

כסף שכב בכל מקום: על הרצפה, על שולחנות, בכוסות. מונולוג חשפניות
כסף שכב בכל מקום: על הרצפה, על שולחנות, בכוסות. מונולוג חשפניות

תמיד קראו להם שלא בשמותיהם, כדי שיהיה קל יותר מבחינה פסיכולוגית להתכחש לכל דבר רע. זה לא אני, זה הכל אזמרלדה.

במועדון הזה, על הבמה, הבנות רק הורידו את הטופ. במכנסיים קצרים הם ניגשו אל האורח ודיברו ליד השולחן. לא דיברו על ספרים ועל עולמך הפנימי העשיר. המניע העיקרי: תן לי מספר טלפון או בוא נלך.

לאחר שסיימת את המספר, תוכלי ללבוש שמלה ולצאת לאולם. אבל לעזוב עם לקוח נחשבה לנורמה. אם אתה לא רוצה ללכת, אתה חולה? במקביל עבדו במועדון פסיכולוגים. הם עסקו בשכנוע בנות שאינן עוזבות לעצור מיד וללכת. "חסר לך משהו? אולי אין מטרה? אתה לא רוצה לקנות מכונית?"

הבנות מהטיולים סיפרו סיפורים שונים. אחד דיבר על שיא של 5 גברים. אחר – שלא היה כלום, רקד, נתן 50 אלף והלך. אני מזכיר לכם שלמועדון לא הייתה אחריות: אם משהו קורה, הוא לא אחראי לכלום.

זה היה וזה היה. אני רוצה לשכוח את הסיפור הזה.

כסף שכב בכל מקום: על הרצפה, על שולחנות, בכוסות. מונולוג חשפניות